ממן שאול נ' כלל חברה לבטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים שארעה ביום 6.12.04 (להלן – "התאונה").

הנתבעת אינה מכחישה את חבותה לפצות את התובע בגין נזקיו ולכן יעסוק פסק הדין בגובה הנזק.

גרסת התובע

התובע יליד שנת 1948.

רכב פגע בתובע במהלך הליכה.

התובע ניסה לבלום את הנפילה ביד ימין ונפגע בכתף.

התובע טופל באמצעות פיזיוטרפיה ללא הועיל.

התובע סובל מכאבים בכתף אשר מתגברים בעונות המעבר.

יש לו הגבלות בתנועה, שכתוצאה מהם נבצר ממנו לבצע תנועות מסוימות, כגון נשיאת משקל לפנים הרמת חפצים, רחצה מלאה ועוד.

הוא מתקשה לבצע תנועות מדויקות ונמנע מפעולות שדורשות מאמץ פיזי.

קודם לתאונה, נפגע התובע בתאונת עבודה ביום 12.1.04, כאשר החליק ביום גשום בכניסה לעבודה, ובלם את עצמו באמצעות יד שמאל. (להלן – "תאונת העבודה").

בשלב הראשון נקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות בגין הכתף השמאלית בשיעור של 15% .

בהחלטת ועדה רפואית נוספת, נקבעה נכותו בכתף השמאלית בשיעור של 25%.

עובדה זאת עולה מתוך סיכומי התשובה של התובע.

התובע מבקש להתייחס לפגיעה ביד ימין על רקע הפגיעה הקודמת ביד שמאל.

נמנעת מהתובע האפשרות לפצות את עצמו על המגבלות שהיו קיימות ביד שמאל, באמצעות השימוש ביד ימין.

התובע עבד במשך שנים רבות, עד שנת 1998 בתעשיה הצבאית והשתכר כ- 230,000 ₪ בשנה.

עם פרישתו התכוון לפתוח משרד עצמאי בתחום של חשבונאות וייעוץ מס, מתוך תקווה להשביח את שכרו.

לשם כך רכש משרד.